הסדר הנענה. The Responsive Order

אודות מאמרו של ג'נדלין בשם זה ומחשבות בעקבותיו על טיפול.

מאמר זה של ג׳נדלין הוא מהמאמרים המרכזיים בפילוסופיה שלו The Philosophy of the Implicit. ג'נדלין מפתח גישה השומרת על ההשיגם העיקיים של הפוסט מודרניזם ובה-בעת משתחררת מההיבט של הפוסט מודרניזם המוביל למבוי סתום.

 

 הרעיון של "סדר נענה"

על פי ג'נדלין, הטבע מגיב לדרך בה מתבוננים עליו.

  • הטבע משתתף (מתגלה) באופן ההסתכלות עליו.
  • כיוון שהצופה הוא בתוך הטבע, הנתונים המתגלים לא יכולים להתקיים בנפרד מהמתבונן בהם.

 (תפיסה זו קיימת כמובןגם בעוד גישות כמו בתיאורית הקוונטים, על פיה לא ניתן למדוד תופעה מבלי להכיר במשמעותו של המתבונן בתופעה.)

על בסיס זה בונה ג'נדלין תיאוריה שהיא מצד אחד רחבה יותר ומצד אחר אינה נטולת סדר. התיאוריה של ג'נדלין לא מציעה אקראיות של התופעות אלא מעניקה למונח סדר מובן שונה מהמקובל: זהו סדר שאינו סדר לוגי. אנחנו רגילים לחשוב כי היפוכו של סדר לוגי הוא אי סדר(כאוס), אך הסדר הנענה הינו סדר רחב מהסדר הלוגי ומכיל את הסדר הלוגי המקובל בתוכו. הסדר הלוגי הוא אחד הסדרים שבאמצעותם ניתן להתבונן בתופעות/ בטבע.

המאפיין המרכזי של הסדר הנענה הוא התגובתיות. סדר נענה – מגיב לאינטראקציה. למשל: כאשר אנו מודדים תופעה, התופעה "מגיבה לכך" ומופיעה כ"ניתנת למדידה". כלומר, כאשר אנו בתוך הקשר מדיד, נקבל מציאות מדידה, מסודרת וניתנת לניבוי. (כך מטוסים יכולים לטוס, ומכונות יכולות לעבוד). כלומר, היותו של הטבע ניתן לניבוי ובמובן זה אובייקטיבי, אינה פיקציה. בנקודה זו חולק ג'נדלין על גישות פוסט מודרניסטיות הטוענות כי כל תופעה היא קונסטרוקט תרבותי נטול קיום אובייקטיבי. ג'נדלין אומר: האובייקטיביסטים צודקים, אך ה"אוביקטיביות" כשלעצמה היא רק אמת חלקית, שכן  טעות היא לחשוב שזוהי רק שאלה של זמן עד שנצליח לתאר את הכול כמדיד ואובייקטיבי.

כאשר מתבוננים בטבע באופנים אחרים, לא במטרה למדוד אותו, הטבע יגיב להתבוננות זו ויופיע בהתאם, באופנים רחבים יותר, לא מדידים.

המלה ״בהתאם״ אינה אומרת כי הטבע יופיע בכל דרך ובכל צורה, וכי רק אופן ההתבוננות קובע את צורת הופעתו. ההופעה הינה תמיד תוצר של אינטראקציה. הטבע עם מורכבותו המובלעת (implicit intricacy) פוגש את אופן ההתבוננות ומופיע בדרך שבה מורכבות זו עשויה להתגלות בהקשר של התבוננות מסוימת. אין אקראיות. לא הכול הולך. התוצאה תנבע מאינטראקציה בין שתי מורכבויות (לפחות) ותהיה מוגבלת על ידי שתי המורכבויות והמפגש ביניהם (הרחבה ופירוט של סוגי החוקיות של סדר לא אקראי זה ג'נדלין מתאר בספרו    A Process Model)

עולה מכאן שאלה מאיזו זווית ברצוננו לנהל אינטראקציה עם הטבע. זוהי הכרעה תלוית מצב ומטרה, ויש לה גם היבט של הכרעה אתית.

 

סדר נענה והמרחב הטיפולי

כל מפגש טיפולי מתקיים בתוך סדר נענה. המטופל יופיע כמי שנסביר אותו, אם החלטנו שתפקידנו להסביר אותו בהתאם לשיטה שלאורה אנו פועלים. אם אני מתנהל עם המטופל מתוך תיאוריה שרואה בתופעת ההתנגדות מרכיב מרכזי בטיפול –  הוא יענה לכך. הוא יענה באופן שבו מתאפשר לו תחת ההתבוננות שלנו בו: למשל: באקטיביות, בפסיביות, בהכנעה, באלימות…

מה שיופיע יושפע מהתיאוריה שלי, המטפל, אודות אודות המושג "התנגדות". המושג שלי ישרטט את כללי השיח. לצד זאת, כיוון שגם המטופל פועל מתוך מורכבות אישית המובלעת בו, לא תהיה לנו אפשרות לנבא במדויק כיצד יגיב.
ניתן לטעון כי הסובייקט בטיפול התנהגותי קוגניטיבי ובפסיכואנליזה הוא לא אותו סובייקט, ולכן אלו שיטות טיפול מנוגדות שלא ניתן לשלב בינהם. כאילו בכל הקשר טיפולי יופיע אדם אחר. כמובן שזהו לא אדם אחר אלא צורת הופעתו של אדם זה בתוך האינטראקציה המסוימת שאנחנו יוצרים.

 

טיפול מרובה תיאוריות

המושג "סדר נענה" עשוי לסייע לנו לנהל טיפול שבו המטופל יכול להופיע כריבוי של סובייקטים. אם המטפל מוכן לנוע בין מספר נקודות התבוננות, להיעזר בתיאוריות ובמושגים שונים, יתאפשר לו ולמטופליו להתנהל בחייהם בצורה רחבה, גמישה ומלאה יותר. ההבנות הנובעת מהמושג סדר נענה יוכלו להוות מסגרת-על תיאורטית להתנהלות טיפולית מסוג זה. השאיפה צריכה להיות:  לנהל טיפול שבו המטפל אינו מזוהה עם תיאוריה ומושגים כמכלול של אמת אחת, ויחד עם זאת מכיר בסדר התיאורטי שבתוכו הוא מתנהל ובהשפעותיו של סדר זה על האדם השני. בהקשר רב-סדרי זה המטפל יתנהל מתוך הכרה שהוא חלק מהאינטראקציה המורכבת ויכריע הכרעות אתיות כאשר יידרש לכך.

במציאות שבה משתמשים בריבוי של מודלים, התופעות הנגלות עשירות ומורכבות יותר מאשר במצב שבו מתנהלים לפי מודל אחד בלבד. לכן גם בטיפול יש הכרח בעבודה עם ריבוי של מודלים- כך ניתן יהיה לגלות צדדים מרובים יותר של המטופל.

שיטת ההתמקדות היא רק מודל אחד אבל כזה שקורא לריבוי של נקודות מבט ושמסביר מדוע ריבוי זה נחוץ. מעבר לכך, היא גם מציעה דרך התבוננות ייחודית הנובעת מתוך התופעות עצמן, מתוך הגוף/סביבה השלם. זהו ביטוי ליסוד הפנומנולוגיה של ההתמקדות. החוויה במרכז. במאמר אחר (2004) אומר ג'נדלין שהדבר שאנחנו מכנים חוויה הוא "סדר נענה":

"Experiencing is a "responsive order," as I call it."

החוויה לעולם אינה סופית כמו המושגים שמתארים אותה. היא תמיד מכילה את הצעד הבא של עצמה, והיא מהווה סדר מדויק יותר מכל מושג. ההתמקדות מציעה דרך להתנהל ישירות מתוך הקשבה לתהליך החוויתי הפתוח והמתפתח.

 

למה אנחנו אוהבים את הסדר הישן?

 בני אדם נוטים משום מה להצטמצם לתוך ראיה צרה יותר מהראיה הרחבה שג'נדלין מציע. מניין הצורך בסדר במובן הישן? ג'נדלין אומר:

"With logical patterns we constellate a wonderful world"

"עם דפוסים לוגיים אנחנו מקבצים עולם נפלא."

יש כנראה לבני אדם משיכה ליופי הזה שבסדר הלוגי.

הוא גם אומר:

״.This is where the same lives"  "כאן המקום בו שוכן הדומה."

הסדר הלוגי הוא מיקומו של הקבוע, הבלתי משתנה, הניתן לניבוי ולשחזור. ניתן להרגיש את הרוגע ותחושת הביטחון שסדר זה מעניק.

הסדר הנענה אינו סתם עוד מערכת לצד מערכות אחרות אלא מכילה כל המערכות האפשריות, את הפרוצדורות וגם את מי שמפעיל את הפרוצדורות; הוא ראשית כל אינטראקציה שקיימת טרם ההפרדה לגורמים, טרם ההפרדה לסדרים שונים.

ג'נדלין מדבר על הקשר ועל העדר הקשר בין חלקי המשולש: תיאוריות, פרוצדורות וממצאים. הם אינם בלתי תלויים אחד בשני אך הם גם לא נובעים אחד מהשני בקשר לוגי ישיר. בטיפול יש צורך להדגיש יותר את המרחב שבו התנהגויות הן יותר מאשר התיאוריות, הפרוצדורות והממצאים… קודם כל יש לקיים מפגש בין בני אדם, או בניסוחיו של ג'נדלין עלינו

"To hold theory loosely"

להחזיק בתיאוריה ובו-בזמן להרפות את המושכות.

ולזכור כי נוכחות אנושית היא תמיד ליפני הכול.

 

* Gendlin, E.T. (1997). The responsive order: A new empiricism. Man and World, 30 (3), 383-411. From http://www.focusing.org/gendlin/docs/gol_2157.html

Gendlin, E.T. (1997). A process model. New York: The Focusing Institute. From http://www.focusing.org/gendlin/docs/gol_2161.html

Gendlin, E.T. (2004). The new phenomenology of carrying          forward. Continental Philosophy Review, 37(1), 127-151. From http://www.focusing.org/gendlin/docs/gol_2228.html

שתף כתבה
Tweet about this on TwitterShare on Google+Share on Facebook

3 תגובות

  1. רות בן אשר

    דן יקר, יופי של מאמר!
    תודה רונה על כך שאת נפיצה את כל הפנינים האלה, שבת שלום, רות

  2. רות בן אשר

    מפיצה

  3. עינת אסא פולנסקי

    הי דן,

    נהדר!
    כל כך מורכב להסביר את זה וכתבת מאד ברכות ובצורה שאפשרה לי להבין.

    ד"ש,
    עינת

להשארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים