הסדר הנענה. The Responsive Order

אודות מאמרו של ג'נדלין בשם זה ומחשבות בעקבותיו על טיפול. מאמר זה של ג׳נדלין הוא מהמאמרים המרכזיים בפילוסופיה שלו The Philosophy of the Implicit. ג'נדלין מפתח גישה השומרת על ההשיגם העיקיים של הפוסט מודרניזם ובה-בעת משתחררת מההיבט של הפוסט מודרניזם המוביל למבוי סתום.    הרעיון של "סדר נענה" על פי ג'נדלין, הטבע מגיב לדרך בה מתבוננים עליו. הטבע משתתף...
להמשך קריאה

יש לי בעיה והיא תנצח: האם אנחנו מוכנים למיומנות אנושית חדשה?

 בפרפזה על אמירה ספורטיבית, אני חוששת שבימים האלה נוכל לומר: "יש לי בעיה והיא תנצח". סיבוב מי יודע כמה של לחימה מוביל רבים מאיתנו לתחושה קשה של חוסר תקווה: הבעיות מנצחות ומנציחות את עצמן, והרעיונות לפיתרונות (מימין ומשמאל) ממוחזרים ולא יצירתיים. התחושה הלאומית מזכירה תחושות מוכרות ברמה האישית: הבעיות המוכרות לנו חוזרות על עצמן לעייפה. הנה היא שוב, הבעיה...
להמשך קריאה

יש מדע במעבדה?

ב- 1970 במאמר תגובה למחקרים שחקרו את השפעת מפגשי פסיכותרפיה על מצב המטופלים כתב ג'נדלין: "ההגדרה התפקודית הרווחת של "פסיכותרפיה" היא ששני אנשים נשארים שעה בחדר ביחד, ואחד מהם טוען שהוא מנסה לעשות פסיכותרפיה. לא רק שיש כפילות בהגדרה זו משום שהיא משתמשת במילה "פסיכותרפיה" כדי להגדיר פסיכותרפיה, אלא חמור מכך, היא משתמשת רק במילה זו. אין אינדיקציה למה...
להמשך קריאה

שלוש שנים של פנדולציה

הלכתי במסדרון אוניברסיטת חיפה עם אחד מהדוקטורנטים שהתיידדתי איתו.   הלכתי בזיזג, זה קורה לי לפעמים, והוא היה צריך לזוז כל פעם כדי שלא אתקל בו. "מצטערת", אמרתי, "לפעמים קשה לי לשמור על קו ישר כשאני הולכת", הוא שתק רגע ואמר: "בוודאי,מדע-התמקדות-מדע-התמקדות-מדע…" שלוש שנים ארוכות של פנדולציה בין המחקר להתמקדות: יש ימים בשבוע שאני במעבדה ויש שאני מלמדת התמקדות;...
להמשך קריאה

עריצות מיטיבה- והחופש ממנה

הבנץ' שלי (כך קוראים לשולחן העבודה במעבדה) נמצא שלוש פסיעות מהחדר של המנחה. אני ניגשת לדבר איתו והוא מבקש שאבדוק חומר מסוים, שלוש פסיעות חזרה ואני שוכחת את שם החומר. והתופעה הזו חוזרת על עצמה במצבים שונים. אני קוראת לה 'חוסר היכולת שלי לזכור פרטים חסרי הקשר'. לא תופעה חדשה, אך מטרידה ומביכה בעולם מדעי שרובו מתבסס על זיכרון...
להמשך קריאה